החלטה בתיק בב"נ 51003-09-11

בפני בקשת המבקש לביטול ו/או עיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי, בקשה שהוגשה ע"י חג'ג' דקר (להלן "המבקש") כנגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה (להלן "המשיבה").

בקשה זו עניינה צו הריסה מנהלי מספר 32/11 שהוצא ביום 31.8.11 ע"י יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה, שהורה על הריסתם של תוספת שטח בניה בחזית צפונית בגודל של 6.00 מ"ר, על ידי קירות חוץ מלוחות צמנטבורד מתחת לתקרה קיימת, ובחזית אחורית - מזרחית הגבהת קיר בלוקים עם גג קל מפנל מבודד בשטח של כ - 2.0 מ"ר, שהוקמו ללא היתר בניה במבנה מזנון קיים ללא היתר ברחוב פנקס 36 נתניה גוש 8237, חלקה 77 (להלן "הבניה" צו הריסה המינהלי" "הצו" בהתאמה).

הצו הוצא על סמך תצהירו של מהנדס הועדה המקומית לתכנון ובנייה נתניה, אלכסנדר אוסטינוב (להלן "המהנדס") אשר ביקר בנכס בתאריכים 22.8.11 ו - 28.8.11 והצהיר כי באותם מועדים הקמת הבניה לא נסתיימה, והבניה טרם אוכלסה. (העתק  צו ההריסה המנהלי ותצהיר המהנדס צורפו כנספחח א' לתגובת המשיבה לבקשה בכתב. העתק דו"ח ביקורת בגין תוספות הבניה מיום 23.8.11, בצירוף תשריטים, תמונות מיום 22.8.11 ומיום 16.12.08 ותצ"א ודו"ח בדיקת מצב הבניה מיום 28.8.11 בצירוף תמונות צורפו כנספחים ב' 1 - 2 לתגובת המשיבה לבקשה בכתב.

ביום 25.9.11 הגיש המבקש בקשה דחופה לביטול ו/או לעיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי, כשלבקשה זו צורף תצהיר המבקש. המבקש טען כי הוא הבעלים של מבנה הקיוסק למעלה מ - 6 שנים וכי העבודות שבוצעו אינן בגדר עבודות בניה הטעונות היתר אלא שמדובר בעבודות שיפוץ קלות בלבד ובשינויים פנימיים במבנה קיום שבוצעו כשאלה אינן עבודות הטעונות היתר. כך גם טען שבמועד הגשת תצהיר המהנדס היה המבנה מאוכלס. עוד טען  המבקש כי המשיבה לא העניקה לו זכות טיעון טרם הוצאת צו ההריסה המנהלי, לא מסרה את הצו לידיו, תצהיר המהנדס פגום וכי אם יבוצע הצו יגרם לו נזק ניכר בעוד אשר למשיבה לא יגרם נזק אם לא יבוצע הצו.

לחלופין, עתר המבקש להורות על עיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי לצורך הכשרת הבניה נשוא הצו.
המשיבה עתרה לדחיית בקשת המבקש בציינה שצו ההריסה המינהלי הוצא וניתן כדין לגביה בניה שנבנתה במקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי ללא היתר כדין, הוסיפה וטענה המשיבה כי צו ההריסה המינהלי ניתן כדין ואין כל פגם בחוקיותו וביצועו דרוש היה לשם מניעת עובדה מוגמרת. אין עילה לביטול צו ההריסה המינהלי אשר ניתן כדין תוך מילוי דרישות החוק למניעת עובדות מוגמרות, צו שלא נפל כל פגם בהוצאתו ולא מתקיים אף תנאי מהתנאים הקבועים בסעיף 238 (ח) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 לביטולו ומשכך הדבר, טענה המשיבה אין מקום לביטול צו ההריסה המינהלי ו/או עיכובו שכן הוצא כדין והינו תקף ומחייב כך גם טענה המשיבה שאין כל בסיס לטענת המבקש לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי צו שניתן כדין וביצועו דרוש היה למניעת עובדה מוגמרת.

עיינתי בבקשה ובאמור בה, בתגובת המשיבה לבקשה ובאמור בה, שמעתי טיעוני הצדדים ועיינתי בסיכומים שהוגשו.

נפסק לא אחת כי העילות לביטולו של צו הריסה מינהלי הינן מצומצמות וצרות בהיקפן. אין אלא להפנות לעניין זה לדברים שנאמרו בע.פ. (מחוזי י-ם) נהיל ג'ומעה נ' יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים היפים לענייננו וזו לשונם:

"העילות לביטולו של צו הריסה מינהלי הנן מצומצמות וצרות בהיקפן. סעיף 238א (ח) לחוק, מתייחס לשתי עילות ביטול: האחת - אם הבנייה "בוצעה כדין" והשניה - אם הוכח ש"ביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת"... בנוסף לשתי העילות האמורות, לבית המשפט סמכות ביקורת והתערבות בצו הריסה מינהלי, אם נפל בו פגם שעניינו היעדרו של יסוד מהיסודות החוקיים שיש בהם כדי להקנות לו תוקף (רע"פ 47/92 אבו טיר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, פ"ד מו (1) 699; ורע"פ 5635/93 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב - יפו נ' עורקבי, פ"ד מח (2) 397 ,404). כן מורה ההלכה הפסוקה כי בית המשפט מוסמך לבטל צו הריסה מינהלי אם נפלו בו "פגמים חמורים" שיש בהם כדי להביא להצהרה על בטלות הצו מעיקרו (עע"מ 3518/02 רג'בי נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, פ"ד נז (1) 196). עוד הודגש בפסיקה כי על רקע תכליתו של סעיף 238 א' לחוק, עילות הביקורת השיפוטית מצומצמות, ואף "יש להיזהר שלא לשים את הסמכות להוציא צו הריסה מינהלי בסד, באופן שישבית את האפשרות להילחם בבניה הבלתי חוקית" (רע"] 6034/99 כהן נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, פ"ד נד (1) 438, 447). נקודת המוצא בבקשה לביטול צו הריסה מינהלי הנה, כי הצו ניתן כדין וזאת על רקע חזקת תקינות המעשה המינהלי. על כן, על העותר כנגד הצו רובץ הנטל להוכיח כי קמה עילה לביטולו (ראו: רע"פ 1088/86 סברי מחמוד נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הגליל המזרחי, פ"ד מד (2) 417; והשוו: רע"פ 6904/01 מוזס נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 30.12.01)).

כך גם ראה ע"פ (מחוזי ב"ש) 7259/06 אבו גודה איברהים נ' וועדה מחוזית דרום (פורסם בנבו, ע"פ (י-ם) 30433/06 אלעזר קרבסי נ' יו"ר הוועדה המקומית ירושלים (פורסם בנבו).

ברע"פ 5086/06 אלעזר קרבסי נ' יו"ר הוועדה המקומית ירושלים (פורסם בנבו).

ברע"פ 5086/97 בן חור ואח' נ' עיריית תל אביב יפו ואח' פ"ד נא' (4) 625 נאמר:

"עדיין הסמכות של יושב ראש הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה להוציא צו הריסה מינהלי לפי סעיף 238א(א) נותרה רחבה, ומסגרת העילות שבידי בית המשפט לבטל צו כזה לפי סעיף 238א(ח) או להתלותו נותרה צרה. אך זוהי מצוות המחוקק, שראה צורך לתקן את חוק התכנון והבניה, בחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 12) תשמ"א - 1980, ולהוסיף את האמצעי של צו הריסה מינהלי שהוא, ללא ספק, אמצעי דרסטי. המחוקק ראה צורך באמצעי זה כדי להתמודד ביעילות עם רעה חולה שפקדה את המדינה, היא התופעה של בנייה בלתי חוקית". 

מודגש תחילה את שנקבע לא אחת בפסיקה כי על המבקש רובץ הנטל להוכיח כי קמה עילה לביטולו של צו ההריסה המינהלי.

על הוצאת צו ההריסה חלה חזקת התקינות, וטענות כלליות ובלתי ממוקדות בהעדר ראיות מוצקות להוכחתן, אינן סותרות חזקה זו. ברע"פ 1088/86 מחמוד נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הגלילי המזרחי, פ"ד מד (2) 417, 419 נאמר לענין זה:

"הצו שמדובר בו קרוי בחוק "צו הריסה מינהלי " ... כפי ששמו מעיד עליו, אין הוא מהווה אקט עונשי אלא אקט מינהלי.. מאחר שכך - פועלת כאן חזקת התקינות, דהיינו חזקה שכל פעולה מינהלית נעשתה כדין. זוהי כמובן הנחה הניתנת לסתירות (REBUTTABLE PRESUMPTION) אך על מי שמבקש לסתור מוטל הנטל לטעון ולהוכיח, כי במקרה הנדון החזקה נסתרת על ידי עובדות. לא נטענה הטענה או נטענה ולא הוכחה - נשארת חזקת התקינות בעינה".

בענייננו, כך קובעת אני, הוכיחה המשיבה את כל התנאים הנדרשים להוצאת צו ההריסה המינהלי כפי שעולה ברורות מתצהיר המהנדס אלכנסדר אוסטינוב, מעדותו המקצועית הרצינית והאחראית בביהמ"ש, עדות שנתמכה בדוחות שערך בביקוריו בנכס נשוא הדיון ותמונות שצילם בביקוריו אלו בנכס נשוא צו ההריסה המינהלי כשאלו לא נסתרו בראיה ממשית כלשהי ע"י המבקש שעדותו היתה מגמתית, בלתי כנה, חמקנית כשניכר היה שמנסה הוא "למזער" היקף הבניה ומהותה ולתאר את הבניה שבוצעה ושהיא נשוא צו ההריסה המינהלי כאילו היתה היא מסוג עבודות שיפוץ קלות בלבדחושינויים פנימיים במבנה שאינם טעונים היתר בניה, זאת ותו לא. לא הצליח להפריך עדות המהנדס הדוחות שהגיש ותמונות שצילם ועל פיהם למדים ברורות כי מדובר בתוספות בניה חדשות שבנה המבקש במקרקעין נשוא הצו עבודות בניה טעונות היתר שנבנו ללא היתר כדין ושהיו בעיצומן במהלך ביקור המהנדס בנכס נשוא הדיון ובוצעו כאמור ללא היתר כדין.

לא הוכח ואף לא נטען כי הבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין:

המבקש בנה תוספות בניה למבנה קיוסק קיים (ללא היתר) זאת ללא היתר, ואף לא נטען לקיומו של היתר. ברור אם כן כי הבניה בגינה ניתן הצו בוצעה שלא כדין וללא היתר, כשלמעשה המבקש אינו טוען לקיומו של היתר, ואף לא הציג היתר ו/או בקשה להיתר.